טוב שבאת.
מאיפה באנו, ולאן אנחנו הולכים
על ההתחלה
סבון ימא הוקם ב-2024 מתוך צורך שהפך נואש בסבון גוף, פנים ושיער שייטיב וירפא את העור שלי. למה נואש? כי העור שלי היה עייף, ורגיש, והגיב לכל דבר, וסבלתי (ועדיין סובלת) מרוזציאה ואדמימות והייתי פשוט מיואשת. רופאת העור שלי, שהיא נהדרת וטובה ונסעתי אליה במיוחד מירושלים לפתח תקווה, המליצה לי על טיפול תרופתי אגרסיבי ומאד ולא רציתי, בשלב הזה של חיי, לעשות את זה לעצמי.
במקום זה, התחלתי לנסות למפות את כל הגורמים שמשפיעים על העור שלי.
אחד האלמנטים המרכזיים היו כמובן החומרים שבאו במגע עם העור שלי. תכשירי השטיפה והניקוי, איפור, נוזל שטיפת הכלים, הכל. החלטתי לתת הזדמנות לניקוי כמה שיותר מקיף של העור – והגוף שלי – מהחומרים האלה (על הכימיקלים המזיקים והקשים שמצויים בתכשירי הרחצה הרגילים אתם מוזמנים לקרוא כאן). בין השאר, אחד הדברים הדחופים בשבילי היה למצוא דרך לנקות את העור שלי ואת הגוף שלי באופן טבעי לגמרי, בלי שום תוספים ומרכיבים שקשה לקרוא את השמות שלהם והם כנראה לא החומרים הכי בריאים לחשוף אליהם את העור.
אז יצרתי משהו. משהו מדהים באמת. סבון אמיתי, כמו בימי קדם, שעשוי רק מחומרים טבעיים. וזה היה פשוט טוב.
הסבון
סבון ימא מיוצר בעבודת יד, מחומרים טבעיים בלבד. בלי כימיקלים, בלי אותיות קטנות, בשקיפות מלאה לתהליך הייצור ורכיבי הסבון. תהליכי הכנת הסבון שלנו ארוכים, יסודיים ומלאים בתשומת לב לכל הפרטים הקטנים. עבר הרבה זמן מאז הסבון הראשון ההוא, שפתח לי את הלב והנשמה ואהב את העור שלי, לשם שינוי ובניגוד לכל מה שהכרתי אז.
כל סוגי הסבון שלי פותחו במשך זמן רב, אחרי הרבה ניסיונות, כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר.
ועבר הרבה זמן עד שהרגשתי אני יכולה ורוצה לחלוק את הטוב הזה עם אחרים. סבון טבעי משנה חיים – את החיים שלי, ושל עוד הרבה אחרים שהיו במצב שלי אבל החליטו לשים לב לחומרים שהם באים איתם במגע, ובאיזה אופן החומרים האלה משפיעים עליהם. ומה העור שלנו מנסה להגיד לנו כשהוא בהתפרצות של אקנה, פצעים, אדמימות, כשהוא יבש ומתקלף או כשהוא שמנוני ועצוב.
אז ידעתי אני רוצה לייצר סבון טבעי, בכמויות קטנות ואיכותיות מאד, כאלה שעשירות בחומרים טבעיים מיטיבים ואוהבי גוף ועור, וידעתי שאני רוצה לדעת איך כל מרכיב בסבון משפיע על האופן שבו הסבון מתנהג ובסופו של דבר, על העור, וידעתי שאני רוצה לחלוק את הסבון הזה עם אחרים. ידעתי ש״טבעי״ זו לא סתם מילה שזורקים באוויר, ושחשוב לי שסבון ימא יהיה אכן מורכב אך ורק מחומרים נקיים וטבעים. ידעתי גם שחשוב לי לשמור על שקיפות מלאה ביחס לחומרים מהם עשוי הסבון, ולכן ליד כל תיאור של כל סוג סבון תמצאו כאן גם רשימת רכיבים מפורטת ומעודכנת. בהמשך האתר יביא מידע מהימן וחשוב על כל מרכיב ומרכיב ועל האופן שבו הם משפיעים עלינו.
הידע
לפני חמש עשרה שנה טיילתי ביבשת דרום אמריקה ופגשתי בחבל החוף הקריבי של קולומביה את סטפני ורוג׳ר.
סטפני ורוג׳ר הם זוג בריטים שהקפידו להעתיק מידי כמה שנים את מקום המגורים שלהם לארץ / יבשת אחרת. אני פגשתי אותם בתקופה הקריבית שלהם. הם גרו על בית חוף יפהפה, אירחו מעט מאד מטיילים וייצרו הכל בעצמם – אפו לחם בעצמם, גידלו עשבי מרפא ומאכל, הכינו גבינות מיוחדות משלהם ועוד. פילוסופיית החיים שלהם כללה שחזור מלאכות עתיקות ובאופן כללי חיים קרובים ככל האפשר לקיימות וחיבור הוליסטי עם היקום (חלומי ממש). ובין השאר, סטפני הייתה מכינה… סבון.
הסבון של סטפני לא דומה לסבון ימא. סטפני השתמשה בשיטה עתיקת יומין של יצירת סבון מאפר ושמנים צמחיים – כמו בעת העתיקה – והכנת האפר היה טקס של ממש. היא הייתה משתמשת באפר של קליפות קוקוס ונדמה לי שגם עוד סוג של עץ קריבי שהיו לו תכונות מבריאות וטובות ואחרי שהאפר היה מוכן הייתה מערבבת אותו עם שמן קוקוס ועוד שמנים מקומיים (אני לא באמת זוכרת מה היה הרכב הסבון של סטפני, רק זוכרת את התוצאה). הסבון שהיה מתקבל היה סבון יחסית רך, בצבע כהה-אפרפר, ובלי ריח מיוחד (לחלק מתבניות הסבון היא הייתה מוסיפה כל מיני פרחים מיובשים אבל בלי שמנים אתרים. רק סבון, נייטרלי ונקי). לסטפני הייתה סבלנות רבה, וצריך סבלנות כדי להכין סבון בשיטה הזו: תהליך הספוניפיקציה (ה״הסתבנות״ של השמן והפיכתו לסבון) הוא ארוך ולוקח כמה חודשים טובים כשמשתמשים באפר, והתוצר הוא לא בדיוק הסבון הנעים שהייתם רוצים להתקלח איתו, אלא יותר מוצר פונקציונלי: אמנם מנקה, אבל אין בו אלמנט מפנק / נעים / טיפולי. סבון, נטו.
כיוון שביליתי אצל סטפני ורוג׳ר כמה ימים טובים, סטפני לימדה אותי איך להכין את הסבון שלה. זה לא קרה מייד, ולא קרה כי ביקשתי. סטפני הייתה אישה יפה ונדיבה ושקטה מאד והלימוד היה משהו טבעי, אורגני, חלק מהשהייה בגסט האוס הקטן והנעים שלהם. היו לה ידיים חלקות ונאות ואצבעות של פסנתרנית, ואני עוד זוכרת אותה מערבבת במרץ את הסבון שלה, כהה ועם ריח מעושן של האפר. היו לה גם עיניים רכות והיה אפשר לספר לה דברים והיא הייתה מקשיבה בלי להגיד כלום. מידי פעם הנהון או חיוך וזהו.
חזרתי לארץ, התחלתי לעבוד בחברת היי טק והידע על הכנת הסבון הונח לו במעמקי התודעה. אחרי עשור וקצת, היו פיטורים בחברת הסטארט אפ שעבדתי בה, ואני הייתי חלק מסבב הפיטורים והיה לי ברור שאני לא חוזרת, בשלב הזה של חיי, אל התחום. רציתי לעבוד בידיים, רציתי להרגיש שוב חיבור של רוח, ויצירה, ועבודה עם חומר, רציתי עבודה שלא תשתה לי את אנרגיית החיים ושיהיה לי בה מקום ליצירתיות ועצמאות אמיתית.
ומתוך הצורך הנואש לרפא את העור שלי, ובסיטואציה המסוימת שנוצרה: שם נולד סבון ימא.